חיפוש באתר

  • אפס נרצחות בארץ הבסקים

    *תרגום הכתבה אפס נרצחות בארץ הבסקים (תרגום חובבני)* בארץ הבסקים נרצחו 42 נשים ע"י בני זוגן בין השנים 2002- 2018. לפי המידע של אמקונדה - המכון הבסקי של האשה, השנים המדממות ביותר היו 2004, 2010 עם 5 נרצחות בכל אחת. אח״כ 2005, 2006 עם 4 נשים נרצחות בכל אחת. בתשע השנים האחרונות, מאז 2011, היו "רק" 1- 3 בשנה נרצחות. בשנת 2019 היו אפס נרצחות. בכל ספרד 1033 נשים נרצחו מאז 2003 ו 34 ילדים נרצחו מאז 2013 ויתומים בגין האלימות הזו נותרו 278 ילדים. יש מעל חצי מליון נשים רשומות כקורבנות מאלימות של גברים, במשרד הפנים. רק השנה נרצחו 55 נשים, 3 ילדים, 46 ילדים נותרו יתומים. מעל 80 אלף תלונות על אלימות מגדרית הוגשו במחצית הראשונה של השנה. 2019 תזכר כשנה שבה הקורבן האלף של אלימות סקסיסטית בספרד- קרתה ב 14.6 בקורדובה, כאשר אנה לוסיה סילבה, 49, נרצחה בידי בן זוגה, אשר השתחרר על תנאי בגין רציחתה של בת זוגו הקודמת.

  • מיכל סלה

    מיכל גדלה במושב בית זית, בת רביעית לדניאלה ורפאל סלה, מתוך ששה ילדים. מיכל עבדה כעובדת סוציאלית בבית ספר יסודי בירושלים. בגיל 32, ביום 3.10.2019, היא נרצחה בביתה באכזריות. הנאשם ברצח הוא האיש שהכניסה לליבה ולביתה, אבי בתה התינוקת. מיכל, כשמה, כל חייה הכילה והעניקה מכל הלב. היא טיפלה, תמכה, שקמה וליוותה מתמודדי נפש, נוער בסיכון, קשישים ניצולי שואה, נפגעי תקיפה מינית בעלי צרכים מיוחדים, הנחתה הורים מוכרים לרווחה, סייעה לילדים עם קשיים רגשיים ועם מוגבלויות פיזיות. מיכל ניהלה פסטיבלים בינלאומיים, הקימה וניהלה תכנית לקידום השפה האנגלית בסוכנות היהודית (תכנית שממשיכה עד היום), הדריכה נוער חו"ל, עבדה כרכזת פרח ונבחרה כנציגת חוג לימודיה באגודת הסטודנטים במכללת תל חי. היא בוגרת מכינה קדם צבאית למנהיגות חברתית "נחשון" ובוגרת תואר ראשון בחינוך מיוחד וחינוך בשילוב אומנויות. היא סיימה תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בציון 91.68. היא סגרה את התואר עשרה ימים לפני הרצח. מיכל סלה אהבה אומנות כשלעצמה וגם השתמשה באומנות ככלי. כלי לעזרה לזולת, למטופליה וככלי להתבוננות פנימה והבעה עצמית. חדוות האומנות של מיכל באה לידי ביטוי ביצירות מעשה ידיה, בכתביה, בביקוריה התכופים בתערוכות, מוזיאונים, בצילומים שצילמה של אומנות רחוב, טבע וכיוצ"ב. מיכל נהגה לנצור מזכרות וגלויות מהמקומות בהם ביקרה. היא שמרה, כתבה, ציירה, פסלה, גזרה והדביקה זיכרונות של הפליאה והתחושות שליוו אותה בזמן שנשמה את האומנות, החוויות והצבעים. אהבתה לנייר ולספר היתה עצומה כל חייה. מאז שנולדה מיכל אהבה להאזין לסיפורים, מהיום בו למדה קרוא וכתוב- גמעה בשקיקה את כל הספרים בבית הוריה וכיאה ל"תולעת ספרים" היא גם הרכיבה משקפיים. מאז ומתמיד מילאה בכתב ידה יומנים אישיים – האחד אחרי השני וחילקה מכתבים וברכות אישיות מעוטרות בשירים, במשפטי העצמה פיוטיים, צבעים וציורים. גם בבגרותה, בתיקה תמיד היו כלי כתיבה ויומן עם כריכה קשה ועל שולחנה תמיד היו צבעים מוכנים, ממתינים שהיא תסיים לכתוב ותתפנה לצייר בעזרתם. היצירה של מיכל הייתה מגוונת והיא שילבה גם פיסול וקדרות. בכל רגע מחדש מיכל התפעלה מקסם העצים, השקט של המרחבים והיופי של הטבע. שם איתרה סלע או עץ גדול, פרסה בד למרגלותיו, התיישבה ושלפה מתיקה מחברת, ניירות וקלמר ובו כלי כתיבה, צבעי פנדה וצבעי עפרון. כתבה וציירה את עולמה באותם רגעים, מותירה אחריה מחשבות, רעיונות, חוויות ועדות למי שהיא ולמה שאשר על ליבה. שם, בינות עצים, נחלים ומרחבים עיבדה חוויותיה. לעתים לקחה את ספר המנדלות שלה, צבעה ונשמה את הנפש, צברה אנרגיות ליתר השבוע, שתמיד היה גדוש בעבודה ובעשייה. מי שהכירו את מיכל, חוו אותה בצבעים, בשמחת חייה ובבגדים שעיצבה לעצמה. הרב גוניות שבאומנות שלה וביצירתה הפך כל פריט שלבשה למיכל וכל דבר שנגעה בו לאומנות. בעזרת האומנות היא פתרה בעיות, טיפלה באחרים והקשיבה לעצמה. כשמיכל כתבה, המילים שלה רקדו, וכשמיכל רקדה האופן בו גופה זז סיפר סיפור, יצר אומנות תנועתית מהפנטת. מיכל קרנה על סובביה כשמש מאירה, רכה ומחבקת. מותה האכזרי, כרעם ביום בהיר, החדיר אפלה גדולה, צורבת ומשתלטת. צבעי הקשת העליזים נצבעו בנהר שחור ושוצף מדמעות. יחד עם זאת, לאחר שכבה האור, רבבות קרני השמש נשברו ומיד החלו להבליח מבעד לאפילה ולשוב בחזרה כמו חיצי אהבה לתוך הלבבות, הישר אל לב אוהביה של מיכל, משפחתה וחברותיה ובעוצמה מרהיבה. מאות ואלפי קרניים מלטפות, כל תמונה, סיפור, זיכרון, ברכה מרגשת, סרטון מצחיק, ציטוט מעורר השראה שעיטרה במכתב, סמס הודיה ממטופלת שלה, פנייה בפייסבוק מאשה שמספרת שבזכות מיכל היא יצאה ממעגל האלימות. כמו מתנות מפתיעות ומשמחות ממיכל, המלמדות עוד ועוד על טוב הלב שבאדם, על הטוב והנתינה שהיו מהותה וכל כולה של מיכל. עוד ועוד קרניים מנחמות המאפשרות לאוהביה של מיכל לחוש את חום השמש שהייתה, אורה ועוצמותיה.  ​ הכרת את מיכל? מיכל כתבה לך ברכה? יש לך תמונה איתה? שלחו לנו לכתובת remember.michal.sela@gmail.com

  • הטכנולוגיה היתה יכולה למנוע את הרצח של מיכל סלה ז"ל

    הכלים של המדינה במלחמה באלימות כלפי נשים לא מותאמים למאה ה-21. מיזמים טכנולוגים יכולים לשנות את התמונה. אחותי מיכל סלה נרצחה באכזריות בביתה ביום 3.10.19 והיא בת 32 בלבד. הנאשם ברצח הוא אבי בתה התינוקת, האדם הראשון האמור להיות אמון על שלומה ובטחונה. את הרצח של אחותי הרשויות לא יכלו למנוע מאחר וגם היא וגם הוא לא היו מוכרים למשטרה או לרווחה. למעשה כל הפתרונות הקיימים כיום בתחום – מטילים את מלוא האחריות על כתפיה של האשה. היא זו שצריכה להגיש תלונה, לפנות לרווחה או לעקור את חייה ולהסתתר במקלט. שנית, כל הפתרונות הקיימים כיום מותאמים לפרופיל מסויים של נשים, לא לפרופיל של אחותי – אשה ששתקה. כפי שהעידה באומץ העיתונאית מירי מיכאלי, השתיקה מאפיינת נשים חזקות שחיות באלימות. לדעתי מיכל שתקה כי היא לא סבלה מאלימות פיזית. כי היא התביישה. כי היא סברה שהיא חזקה מספיק כדי לפתור את זה בעצמה ולהפרד ממנו "בצורה יפה". כי היא לא תיארה לעצמה שהקנאות שלו תוביל לפגיעה פיזית, בה או בבתה. הקרימינולוגית רונית לב ארי אמרה לי "מאדם אלים אי אפשר להפרד יפה. עם יפני מדברים יפנית". לאחר הרצח צפו סיפורים של גברים ונשים שהעידו על אלימות קשה שהנאשם ברצח גילה בעבר. כיצד יתכן שכולנו חונכנו היטב להתקשר למשטרה כאשר אנו רואים תיק חשוד בתחנת אוטובוס; אך מנגד, כאשר אנו שומעים צעקות בבית הסמוך, נחשוב פעמיים? מבדיקה ראשונית שעשיתי, מספר הנשים שנרצחות ומספר קורבנות הטרור בשנה – הוא דומה. ולמרות זאת, מדינת ישראל יודעת לאתר ולעצור מחבל, אך היא לא ידעה או ניסתה לאתר את הרוצח של מיכל. הנורות האדומות המתריעות מפני מערכת יחסים אלימה - ידועות ומוכרות היטב לאנשי המקצוע. השלב המבוקש הוא לתרגמן, אחת לאחת, לכלים טכנולוגים מונגשים לציבור הרחב. הנגשת המידע המקצועי – תציל חיים ותביא להעלאת המודעות האישית, הקהילתית והציבורית. כל הכלים שיש היום הם חלק מתפיסה מיושנת שלא מתאימה למאה ה21 ול"סטארט אפ ניישן". במדינת ישראל שמדברת בטחון בטחון בטחון ומייצאת טכנולוגיות בטחוניות מתקדמות לכל העולם בכל הנוגע לטרור, עד היום לא הפנו את המבט לקידום טכנולוגיות למען בטחונן של נשים בביתן ומניעת אלימות במשפחה. "פורום מיכל סלה" הוא גוף ללא מטרות רווח שקם להנצחת מיכל ולמיגור אלימות כלפי נשים; באמצעות חדשנות, חשיבה "מחוץ לקופסא" - קידום מיזמים ופתרונות חדשניים וטכנולוגים, בשעת חירום ולמניעה מראש; יחד עם דגש על אחריות ומודעות מקרב הקהילה והממסד. מיזמים שלו היו קיימים – מיכל הייתה איתנו. מיזמים מצילי חיים. בימים אלו, אנו מקדמים מגעים בכיוונים אלה עם משרדים ממשלתיים, גופים ציבוריים וחברות הייטק. הטכנולוגיה קיימת - ובמיזמים פשוטים חדשניים ומתבקשים - נציל את הנרצחת הבאה. להלן 7 פתרונות טכנולוגים שלכולם יש התכנות טכנולוגית פשוטה יחסית: 1. בינה מלאכותית בנייד: מכירים את הלו גוגל? הלו סירי? את זה שאם אני אגיד 'תאילנד' לפתע אקבל פרסומות על 'תאילנד'? דמיינו תוכנת מחשב שקטה בנייד. היא מופעלת עצמאית כשהיא מזהה שאת בסכנה: כאשר היא שומעת שבעלת המכשיר צורחת, רהיטים נשברים, זעקת 'הצילו' או מילת קוד שאת בוחרת כמו "אני רוצה גט". במקרה כזה התוכנה מתקשרת לשני א/נשי ביטחון שהגדרת, כגון אחותך, ומפעילה את המיקרופון, כך שאחותך תוכל לשמוע מה שקורה ולהזעיק עזרה במידת הצורך. מיכל נרצחה זמן קצר לאחר שנפרדתי ממנה. לו היתה לה את התוכנה הזו בנייד, בתוך התיק, היא היתה מופעלת ויכולתי להציל אותה.  זה רלוונטי גם למקרים של מטפלת מתעללת, קשישים במצוקה וגם לחשש מאונס של אשה בחניון שומם. ​ 2. פיצ'ר מוגנות ברשתות החברתיות: לאחר הרצח גילינו שהחברים הבנים של מיכל נמחקו מהפייסבוק (כולל קרובי משפחה וחברי ילדות). מדובר בדפוס מוכר של בני זוג קנאים ואובססיביים. באמצעות "חשיבת מכונה" כלי טכנולוגי קיים ופשוט, ניתן לנבא אלימות בעזרת פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות. לדוגמא מזינים למכונה פרופילים של מאה נרצחות ושל מאה רוצחים בני זוגן. המכונה מזהה דפוסים, שאנחנו לא מודעים אליהם בכלל, שמאתרים נשים שנמצאות בסכנת חיים וגם גברים מסוכנים.  אשה תבחר להגדיר שהיא מפעילה פיצ'ר מוגנות בפייסבוק ולהגדיר מתוך אוהביה א/נשי בטחון, כמו אחותה. דמיינו שלפני חצי שנה אני הייתי מקבלת הודעה מפייסבוק "90 אחוז מהחברים הבנים של מיכל נמחקו". דמיינו שמיכל הייתה מקבלת הודעה כזו. ​ 3. חיפוש בגוגל מנבא אלימות ופרסומות תואמות: לדוגמא אשה שמחפשת "קנאה בזוגיות", בתגובה גוגל יציג לה פרסומות באתרים שונים שבהם נורות אדומות לאיתור אלימות בזוגיות (מעין "בחני את עצמך"), יחד עם מידע מ"המרכז למניעת אלימות במשפחה" הקרוב למקום מגוריה. גם אמה תקבל פרסומות מותאמות לזיהוי אלימות בזוגיות של בתה. באותו אופן, גבר שמחפש מילות חיפוש שמעוררות חשד למסוכנות- יקבל פרסומות לתוכניות לשליטה בכעסים ומניעת אלימות. ​ 4. הנגשת כלים להערכת מסוכנות: למשטרה ולרווחה יש כלים להערכת מסוכנות. כלים אלו ניתן "לתרגם" ו"לרדד" במטרה לבנות מעין שאלון "בחני את עצמך". שאלון זה יפורסם לציבור ובאמצעותו אשה תוכל להבחין האם היא במערכת יחסים מסוכנת. שאלון מקביל יפורסם לגבר ויסייע לו להבחין שהתנהגותו איננה נורמלית ואף מנבאת מסוכנות. ניתן לייצר שאלונים שונים ומותאמים: להורה שיש לו סימני שאלה לגבי מערכת יחסים של הבת; לחברה טובה; למגזרים השונים ולפרסם בשפות שונות. בתום מילוי השאלון, ינתן מידע מכווין לקבלת סיוע מגורמי מקצוע. לשאלון יצורף סייג משפטי, אשר בין היתר יבהיר שמילוי השאלון איננו תחליף להגשת תלונה במשטרה או פנייה לרווחה. ​ 5. משוב לאיתור ילדים במצוקה: לכל מורה בחינוך הממלכתי יש בנייד את "מערכת משוב". זו מערכת ממוחשבת להזנה יומית של ציונים, חיסורים, העדרויות, איחורים והפרעות. למערכת זו נוסיף עמודה: "נורות אדומות". כך מדי יום המורה תוכל לסמן ילדים שהתנהגותם מלמדת שהם עשויים להיות חשופים לאלימות כלשהי. רעיון אחר מתבסס על חשיבת מכונה: לדוגמא, נזין למכונה נתוני מחשב מתוכנת משוב של 500 ילדים המוכרים לרווחה (חיסורים איחורים וכו'). פלט המחשב יציג דפוסים. את הפלט ילבישו על נתוני המשוב של כלל התלמידים. בשלב הבא, המנהלת תקבל דוח מחשב ובו דגלים אדומים על ילדים בבית ספרה שהמחשב איתר ככאלה בפוטנציאל לסיכון. יועצת בה"ס שקיבלה הכשרה תוכל לבדוק את המידע ולהציל חיים.   הצלת ילד כזה היא גם הצלה של ילדות וילדים עתידיים, שכן לפי מחקרים - קורבן לעיתים הופך למקרבן. ​ 6. מלשינון אלימות: היום אפשר להתלונן על מוצר לא טוב, על רופאה לא טובה. אבל מה אפשר לעשות כשמדובר בבן זוג לשעבר שהיה אלים? נשים רבות פונות אלי, מספרות על בן זוג שהיה מאד אלים, שהן ניצלו ממוות, והיום הוא בזוגיות חדשה. הן חוששות להתלונן במשטרה שמא יפגע בהן ובמשפחתן.  אם שר האוצר פתח מלשינון של מס הכנסה, שר המשטרה ושר הרווחה יכולים לשתף פעולה ולפתוח "מלשינון אלימות" ובו מאגר מודיעיני של מידע, שיוצלב, יבדק בכלים מקצועיים ודיסקרטים כדי להציל חיים. כפי שנעשה עם מלשינון מס הכנסה, גם כאן הפעולות יתבצעו במשנה זהירות במקביל לשמירה על הפרטיות ובאמצעים לבדיקת מהימנות. ​ 7. "פנקס הגבר האלים": פרסום ברשת האינטרנט רשימה של משפטים שגבר אלים נוהג לומר לבת זוגה המהווים חלק ממעגל האלימות “gaslight”, כגון "אם היית אוהבת אותי היית נותנת לי את הססמא שלך". פרסום רשימה מעין זו יכולה לסייע לאשה להכיר בכך שהיא במערכת יחסים אלימה. נרצחת בודדת ורוצח בודד עולים למדינה מליוני שקלים, ללא הגזמה. בין אם מדובר בעלויות שב"ס, חקירות המשטרה, הערכאות המשפטיות, טיפולים נפשיים למשפחות נפגעות העבירה, הכנסותיהם העתידיות של בני הזוג ממיסים ועוד. יש לחקור: כמה עולה נרצחת? מדובר בכספים שניתן לנתב למניעה. שאלה נוספת שיש לחקור: אילו פתרונות טכנולוגים קיימים ביתר מדינות העולם, למניעת אלימות? איך צהל מצליח לתפוס מחבל מתאבד לפני שהוא רוצח? יש יחידות שב"כ, מודיעין 8200, סיירת מטכ"ל וכו'. מדוע שלשר לבטחון פנים לא יהיו יחידות מקבילות כאלה במשטרה, להצלת חיים? חרדים וערבים יוכלו להתנדב לשרת ביחידות כאלה במשטרה במסגרת השירות האזרחי, ולהציל חיים מחוץ ובתוך המגזר שלהם. ​ אפשר היה להציל את מיכל. אי אפשר היה להצילה בפתרונות הקיימים היום. הגיע הזמן שנחלוק את המשקל שעל כתפיה של האשה שנמצאת באלימות, ננצל את מיטב המוחות שיש לנו ונקח אחריות יחד למניעה, להצלה ולשנות את סדר העדיפויות להוקעת האלימות ולנצחון הטוב. ​ אם את או חברתך במערכת יחסים שיש בה פחד או אלימות – חייגו 118 מוקד ארצי של הרווחה 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע, לקבלת יעוץ וליווי. *התפרסם באתר ווינט מבית ידיעות אחרונות

  • מדיניות השוויון לנשים ולגברים בארץ הבסקים, מאי 2018

    *תרגום חלקי של המאמר: מדיניות השוויון לנשים ולגברים בארץ הבסקים, מאי 2018 הקהילה האוטונומית של חבל הבסקים בצפון ספרד בעלת פרלמנט משלה. המדינה רחוקה משוויון בין נשים לגברים. לפי מדד אי השויוון המגדרי של האיחוד האירופי, ארץ הבסקים משיגה 69.3 נקודות מתוך 100, ונמצאת במקום 9. שיעור תעסוקת נשים 44% נשים, לעומת 54% גברים. הנשים הן 80% מהאנשים שעובדים משרה חלקית ו 75% ממי שעובדים ללא חוזה. הכנסה ממוצעת לאשה 14,712 יורו, לגברים 24,417 יורו. משכורתן נמוכה בממוצע ב 25%. נשים הן 26% במועצות וניהול מוסדות. כ 4000 נשים מדווחות מדי שנה שהן קורבן לאלימות מבן זוג, אדם לא מוכר או אלימות מינית. מדיניות השוויון התגבשה ב 1988, אז "המכון הבסקי של האשה", הידוע בשם אמקונדה, נוסד בחוק, בתגובה לדרישת תנועות הנשים והתחייבויות בינלאומיות. אמקונדה הוא גוף אוטונומי המחובר לממשלה הבסקית. בדירקטוריון חברים נציגי הממשלות האיזוריות והמקומיות של הפרלמנט הבסקי של תנועות הנשים ועוד 6 אנשים מהפרלמנט הבסקי שהוכיחו פעילות למען שוויון בין נשים לגברים. לאמקונדה יש גם מנהלים בכירים וצוות של 37 איש/ה. מטרת העל היא לבטל את כל צורות ההפליה של נשים ולהשיג שוויון מגדרי אמיתי. אמקונדה אחראי על רגולציה, קידום, יעוץ, תכנון, הערכה של מדיניות השוויון במדינה. מאז הקמתו יש התקדמות רבה. במאמר יש פירוט של 17 סעיפים. מתוכם: החוק לשוויון מגדרי 4/2005 המחייב את כל ממשלות הציבור ל: מבנים לקידום השוויון (שירותים או יחידות של שוויון) פיתוח ויישום תוכניות שוויון לערוך הערכות השפעה מגדריות קודמות לכלול סעיפי שוויון בחוזים ומענקים לקדם ייצוג מאוזן של נשים וגברים במדינה בגופי קבלת החלטות, כולל מערכות מכסות לשלב את הפרספקטיבה המגדרית במדיניות מגזרית, עם דגש מיוחד על חינוך, עבודה וזכויות חברתיות בסיסיות. בשנת 2015 האו"ם נתן פרס לאמקונדה על המצויינות של ביצוע החוק. הקמת גופי תיאום ושיתופי פעולה בין מוסדיים: הועדה הבין מחלקתית לשוויון מגדרי הוקמה ב 1993 בראשו עומד נשיא ממשלת הבסקים וחברים בו נציגים פוליטיים של כל המפלגות. הועדה הבינמוסדית לשוויון מגדרי, הוקמה ב 2007 ובראשה מנהל המינהל הציבורי הבסקי, במטרה לתאם מדיניות השוויון. הועדה הבינמוסדית לתיאום הטיפול בנפגעות נשים- התעללות במרחב הביתי ואלימות מינית. נוסד ב 2001 בראשות מנהל אמקונדה. יש שם נציגים של כל מוסדות הציבור המעורבים בסיוע לקורבן: הזרוע השיפוטית, הפרקליטות, משרד נציבות תלונות הציבור, הסנגוריה הציבורית, המועצה הרפואית, הממשלות המקומיות והאיזוריות והממשלה, דרך מחלקות הבטחון, צדק, חברה, תעסוקה, בריאות, דיור וחינוך. שיתופי פעולה מתרחבים עם מוסדות ואירגונים אירופיים בינלאומים. אמקונדה מקדמת שת"פ בינלאומיים, ביניהם שתפ עם המכון האירופי של שוויון מגדרי ועם האו"ם. כמו כן השתתפות בתוכנית העולמית המשותפת מאוחדת בשירותים חיוניים לנשים ונשים נפגעות אלימות. המטרה להגיע לקונצנזוס עולמי שניתן לאשרר באסיפה הכללית באום. כולל רשימת אלמנטים ושירותים חיוניים למניעה ולתגובה לאלימות כלפי נשים ועל פי תקני המינימום הנחוצים לתת מענה מתואם ואיכותי לצרכים של נשים וילדות הסובלות מאלימות כזו. תרבות רחבה של תכנון והערכה. תכנית שוויון האשה קובעת קידום מדיניות ממשלתית לשוויון מגדרי וביטול אלימות כלפי נשים. מאז 2010 יש איסוף נתונים למעקב והערכה של תוכניות השוויון, באמצעות אפליקציה ממוחשבת אינטרנטית. הכשרות של אנשי ממשלה. נוהל מאוחד לבחינת ההשפעה בהתבסס על מין של נורמות השלטון ניתוח מגדרי של התקציב. באיזו מידה נשים וגברים נהנו מההוצאות של סעיפים מסויימים או פרקי תקציב של הממשלה. יצוג הולם בגופים מנהלים ומחוקקים. בזכות חוק 4/2005 יש יצוג מאוזן, כלומר 40- 60 אחוז בפרלמנט הבסקי, בממשלה, בגופי ביצוע וחקיקה, מחוזיים ועל מחוזיים. עם זאת, במועצות העיר נשים הן רק 25%. תוכניות להעצמת נשים פוליטיקאיות. תמיכה ומתן סובסידיות לארגוני נשים. תוכניות חדשניות למניעת אלימות כלפי נשים: - נהיקו היא תוכנית שאמקונדה השיקה ב 2003 כדי למנוע אלימות כלפי נשים ועובדת על מודל של מערכות יחסים מבוססות כבוד, אי אלימות ושוויון. זה מפותח בסיבת בית ספר ומיושם בכיתות באמצעות עבודה עם חומרי לימוד (משחקים וסיפורים), הכשרת מורים, רגישות של ילדים ומשפחות. מאז הקמתה השתתפו מעם 12 אלף תלמידים בגילאי 6 עד 12. מחקר הוכיח עליה בהערכה עצמית אצל בנות וירידה באגרסיביות והגברת האמפתיה אצל בנים משתתפי התוכנית. - ג'בטוז היא תוכנית הכשרה מקוונת לבעלי מקצוע העובדים עם קורבנות אלימות כלפי נשים. המטרה לאחד את המענה ולייצר תיאום בטיפול. מדיה ופרסום לציבור הרחב, ע"י ועדה מומחית של אמקונדה. יוזמות ספציפיות לגברים למניעת אלימות ​ קישורים רלוונטיים: אתר אמקונדה העלות הכלכלית של אלימות כלפי נשים פרוייקט הארץ שמונה את הנרצחות בישראל

  • אפס נרצחות בשנה

    אפס נשים נרצחו ע"י בני זוגן בארץ הבסקים. אפס. אפס נרצחות בשנה בישראל. זה החזון וזה אפשרי. לשם כך יש להקים רשות לאומית אוטונומית למיגור האלימות. אפס נשים נרצחו ע"י בני זוגן בשנת 2019 בארץ הבסקים. אפס. זו השנה הראשונה שזה קורה, מאז שהחלה ספירת הרציחות שם ב 2002. בכל ספרד נרצחו 1033 נשים, מאז 2003. בישראל, אתמול נרצחה ילנה יצחקבייב בת 57. ביום שני נרצחה שאדיה אבו סריחאן בת 35. מאז 2011, נרצחו כאן 169 נשים על רקע אלימות במשפחה. ברוב המקרים הרצח מתבצע על רקע קנאה ופרידה של הנרצחת מהרוצח. רצח נשים זו מגיפה עולמית. גם אם בארץ הבסקים יש כ 3 מליון תושבים; הטרידה אותי השאלה- איך יתכן שהיו אפס נרצחות? אחרי כמה מאמרים שתרגמתי (מצ"ב להלן) השורה התחתונה לא מפתיעה: סדר עדיפויות ממשלתי. המכון הבסקי של האשה "אמקונדה" Emakunda זהו גוף אוטונומי של ממשלת הבסקים, שחברים בדירקטוריון שלו נציגים מכל המשרדים הממשלתיים. יש לו מעמד, תקציבים וסמכויות. אמקונדה "מתכנן, מקדם, מייעץ, מתאם ומעריך מדיניות שוויון, כמו גם העלאת המודעות לנשים וגברים בקהילה האוטונומית הבסקית" (כך לפי האתר הרשמי של אמקונדה). איפה הכסף לכל זה? בתשובה למחקר הזה (שמעולם לא נעשה בישראל): כמה עולה למדינה נרצחת? התשובה היא מליונים! רק עלויות הכליאה הן 120 אלף שח בשנה לאסיר (כשלושה מליון לרוצח) ועל זה יש להוסיף את עלויות הטיפולים הנפשיים למשפחות, הילדים היתומים, עלויות חקירות המשטרה, הפרקליטות, הסנגוריה, ההפסד של זוג אזרחים עובדים משלמי מיסים ועוד. באו"ם הוצגו נתונים לפיהם עלות האלימות נגד נשים עשויה להסתכם בכ -2 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי (תוצר). עלויות שנתיות של אלימות כלפי נשים הגיעו ל 5.8 מיליארד דולר בארצות הברית ו -1.16 מיליארד דולר בקנדה. באוסטרליה כ- 11.38 מיליארד דולר בשנה. באנגליה ובוויילס כ -32.9 מיליארד דולר. במדינת ישראל יש להקים רשות לאומית אוטונומית למיגור האלימות. רשות ממשלתית בעלת סמכויות אכיפה ותקצוב - שתוביל שיתוף פעולה בין כל משרדי הממשלה, שתחקור, תוביל, תקדם מדיניות, מהלכים ותמנע בפועל -בשטח- את הרצח הבא.אפס נשים נרצחות בשנה - זה היעד וזה אפשרי. דברו על זה. שתפו. יחד נלחץ לסדר עדיפויות ממשלתי חדש. התפרסם באתר אונלייף *תודה לעינב מלמד דוניץ שהסבה תשומת ליבי למאמר על ארץ הבסקים.

פורום מיכל סלה מקדם מניעה של אלימות ורצח נשים באמצעים טכנולוגים.  Michalsela.org.il