.png)
נייר עמדה של פורום מיכל סלה על המדיניות הממשלתית לעידוד חימוש אזרחים ובטחון נשים בביתן
- 19 בדצמ׳ 2024
- זמן קריאה 5 דקות
עודכן: 8 ביוני
נייר עמדה מעודכן ליום 1.6.26
פורום מיכל סלה
מאז פרוץ המלחמה ב-7.10.23 ועד היום 1.6.26 חל זינוק חסר תקדים של 155% ברצח במשפחה באמצעות נשק וחלה עליה מבהילה של 500% ברצח נשים יהודיות במשפחה באמצעות נשק חם.
שנת 2025 הייתה שנת שיא ברצח על רקע של אלימות במשפחה, בה היתה קפיצה של 1600% ברצח נשים במשפחה באמצעות נשק חם בהשוואה לשנת 2024. הנתונים בכותרת הינם בהשוואה לתקופה המקבילה לפני המלחמה. לפחות ארבעה נרצחו בנשק שהוחזק ברישיון, כולם מהחברה היהודית.
נשק מציל חיים - אין ספק בכך במיוחד לאחר טבח אזרחים בביתם ב 7.10.23. עם זאת, חשוב לוודא שנשק לא יגיע לידיים הלא נכונות באופן העלול לסכן חיים של חפים מפשע.
נכון למרץ 2025, חל גידול של 91% בכמות האזרחים המחזיקים הרישיון בנשק אישי (329,827 אזרחים קיבלו רישיון לנשק אישי), בהשוואה לתקופה שלפני 7 באוקטובר 2023 (על מספר זה נוספות עוד כיתות כוננות ישוביות). במקביל, מאז פרוץ המלחמה, הביטחון האישי של נשים בביתן נפגע מאד. לקו החם של פורום מיכל סלה הגיעו פניות מסוג חדש בנושא הנשקים בתקופת המלחמה. פניות רבות הגיעו מנשים מאויימות המדווחות על חשש לחייהן עקב כך שהתוקף שלהן הגיש בקשה לקבלת נשק, בין אם רישיון לנשק אישי, כיתת כוננות או כחייל מילואים.
בידי המשרד לביטחון לאומי תוצאות מחקרים בינלאומיים המצביעים על קשר מובהק בין עלייה במספר נשקים פרטיים לבין עלייה ברצח נשים ואלימות במשפחה. נכון להיות ברור כי מחקרים אלה הולמים את המציאות בישראל בעקבות המלחמה.
לאור כל הנתונים הללו, באופן בהול יש להדק את הקריטריונים הנוכחיים לקבלת רישיון לכלי ירייה ולהנגיש לציבור מידע רלוונטי. להלן עדכון ממצאי בדיקה שערכנו והצעות למענים (הוגשו לראשונה משרד לבל"מ באוקטובר 2023):
הצלבת מידע מול הרווחה: האגף לרישוי כלי ירייה מבצע הצלבת מידע מול המשטרה ומול משרד הבריאות, אך אין כלל הצלבת מידע יזומה מול משרד הרווחה שמנהל 190 מרכזים בישראל למניעת אלימות במשפחה. כיום משרד הרווחה אינו נחשב גוף ממליץ או מחייב בכל הקשור לקבלת רישיון לכלי יריה והוא לא חלק מתהליך הבדיקה. בפועל, במידה ולרווחה מידע על אישה מאויימת עקב אלימות במשפחה, ואשר בן הזוג המאיים עליה הגיש בקשה לרישיון לנשק או נושא נשק - הרווחה מעבירים את המידע לאגף לרישוי כלי יריה. עם זאת, אגף הרישוי אינם מחוייבים על פי הנוהל להתייחס למידע הזה. הצעה: לצרף את הרווחה כחלק אינטגרלי מתהליך הבדיקה והאישור ולבצע הצלבת מידע עם הרווחה, טרום מתן אישור לנשק.
העדר עבר פלילי ורקע אלמ"ב (אלימות במשפחה): פירוט תהליך הבדיקה של האגף לרישוי כלי ירייה אינו נגיש בקלות לציבור. לאחר מאמצים הצלחנו לקבל לידינו את המידע ומצאנו כי אין בנוהל התייחסות מפורשת להעדר עבר פלילי או להעדר רקע של אלימות במשפחה (אלמ"ב). כן ישנה דרישה לאישור מצד קצין משטרה אשר מוודא שבשלוש השנים האחרונות אין רקע פלילי או אלמ"ב (מידע מודיעיני וחקירות נבחנות ואילו תלונות אלמ"ב לא נבחנות). הצעה: (א) להוסיף קריטריון מפורש של העדר עבר פלילי והעדר רקע אלמ"ב (לרבות תלונות על אלימות או איומים) בכל זמן שהוא - ללא הגבלת זמן כלשהי; (ב) פרסום הקריטריונים שאותם נדרש קצין המשטרה לבדוק בטרם אישור רישיון לנשק או לחידושו ובתוכם וידוא כי אין למבקש רקע פלילי, ובפרט באלמ"ב וכן וידוא מול משרד הרווחה העדר רקע של אלמ"ב. (ג) הגדרות ברורות של רענוני נהלים לקציני המשטרה בנושא אלמ"ב, עקב ריבוי הנשקים הפרטיים.
אישור רופא.ה: הגשת בקשה לרישיון נשק דורשת להציג אישור רופא.ה - כל רופא.ה. הצעה: יש לתקן ולהכניס לקריטריונים דרישה שיהיה זה רופא.ת המשפחה שמכיר.ה את ההתנהגות של מבקש הנשק בתוך הקהילה שלו.
טופס אישור רפואי: קיבלנו פניות מרופאים המעדכנים שמגיעות אליהם אלפי בקשות להוצאת אישורים לנשק. לדבריהם, הרופא מתבקש לדווח בטופס על רקע רפואי או פסיכיאטרי. אך ישנם מקרים בהם אמנם המצב הרפואי תקין והמצב הפסיכיאטרי תקין, אך לרופא ידוע על רקע של אלימות במשפחה. הרופא אינו מתבקש לאבחן או לאשר היבט זה ואין לכך מקום בטופס. הצעה: להוסיף לאישור הרפואי דרישה לפרט מידע באשר לרקע של אלימות או איומים מצד מבקש הנשק.
מלשינון: קיבלנו פנייה מרופא בכיר שרצה לדווח על אלמ"ב מצד מבקש נשק ולאור כך שהפרוצדורה הנוכחית אינה מיועדת לכך, הוא עשה זאת באמצעות מוקד מלשינון מיוחד של קופ"ח. לדאבונו המידע הובא לאותו מטופל אשר חזר זועם לרופא ואף איים עליו. הצגנו נושא זה בפני המשרד לבל"מ ועדיין אתגר זה לא נלקח בחשבון. על פי המשטרה בתחום של אלמ"ב יש תת דיווח. במקרים המדווחים לרוב יש קושי באיסוף ראיות מספקות כדי שתפתח חקירה, מאחר והאלימות קורית בבית פרטי מאחורי תריסים מוגפים. כמו כן רוב הקורבנות לא מתלוננות מחשש שיבולע להן. מאותה הסיבה אזרחים ואנשי מקצוע, כגון רופאים או שכנים, שיש להם מידע על מקרי אלמ"ב – נמנעים לעיתים מלדווח עקב חשש מוצדק שהתוקף האלים יתנקם בהם. לדוגמא, אשה שסובלת מאלימות בתוך המשפחה, חוששת לפנות למשטרה בנושא הנשק, מחשש שהתוקף שלה יתנקם בה שבגללה הוא סורב לקבלת נשק אישי. כך גם לגבי שכנים העדים לאלמ"ב בדירה ליד. למעשה כיום לציבור לגורמי מקצוע אין דרך להעביר למשטרה מידע מודיעיני מציל חיים, מבלי להסתכן. זאת מאחר שמידע כזה מובא לידיעת מבקש הנשק כולל השם של מי שדיווח עליו. מדובר בבטחון אזרחים וזה מידע מודיעיני שהמשטרה זקוקה לו. הצעה: על המשטרה לאפשר לאזרחים למסור מידע מודיעיני ובמקביל לייצר אמצעים לשמירה על בטחונם ועל האנונימיות שלהם מול התוקף. יש לאפשר מערכת מלשינון בעבור המעוניינים לדווח מידע למשטרה על אדם אלים או מאיים, לאפשר להם לצרף ראיות ופרטים אישיים ובמקביל לוודא שהפרטים של המדווח.ת לא יועברו אל אותו תוקף; יש לאפשר חיסיון והגנה לרופאים וכן לאפשר אנונימיות לרופאים המדווחים על אלמ"ב; יש לרענן הנחיות לרופאים וליידע אותם על קיומו של מלשינון קופ"ח; יש לוודא קיומו של גוף מפקח/מבקר על המלשינון והשימוש במידע המגיע אליו ולוודא העברת מידע רלוונטי מהמלשינון אל המשטרה ואל האגף לרישוי כלי ירייה; יש לעדכן את המדווחים לגבי השימוש שנעשה במידע שהם הזינו למלשינון.
כיתות כוננות ומגוייסים למילואים: במקרים אלה, על מנת לקבל נשק אין צורך באישור מהאגף לרישוי כלי ירייה. בניגוד לכיתות הכוננות, צה"ל כן נמנע מלתת נשק במקרים של צו הגנה או אם יש חקירה פעילה.כך לדוגמא משרד הבריאות הוא גוף מאשר בתהליך בקשה לרישיון נשק, אבל לא בתהליך הצטרפות לכיתות כוננות. לכן, לרופאים אין אפשרות בכלל למנוע ממישהו להיות מצורף לכיתת כוננות ולשאת נשק גם אם רופא יודע על רקע בריאותי או פסיכיאטרי רלוונטי. דוגמא נוספת: ישנם תוקפים המוכרים לרווחה על רקע אלימות במשפחה אשר גויסו בצו 8 ויצאו הביתה עם הנשק, מבלי שהצבא יודע כי בבית יש אישה מאויימת. הצעה: יש לתקן את הנוהל הנוכחי כך שקבלת נשק במסגרת כיתת כוננות ומילואים תחייב עמידה בקריטריונים זהים לקבלת נשק אישי. יש לוודא שלא נמסר נשק לאדם המוכר בחשש לאלימות בכלל ובאלימות במשפחה בפרט.
העברת מידע מבתי המשפט: קיבלנו פנייה משופט לפיו בעת מתן צו הרחקה בגין אלימות במשפחה, בעת מתן פסק הדין היה עליו לזכור בעצמו להנחות לעדכן את האגף לרישוי כלי יריה. העדכון נשלח בפקס. הצעה: יש לוודא קיומו של נוהל אוטומטי פשוט של העברת המידע מבתי המשפט אל האגף לרישוי כלי יריה, באופן שאינו תלוי בגורם אנושי. יש לשלוח את העדכון במערכת המותאמת לכלים טכנולוגים הקיימים כיום.
פרסום לציבור: הממשלה יצאה בפרסומים נרחבים לגבי הרפורמה המעודדת קבלת רישיון לנשק פרטי. למרות זאת לא פורסם מידע לגבי מהלכים לצימצום "נזק הקיפי" כגון פגיעה בחפים מפשע בתוך הבית. כלומר הפרסומים נעדרים התייחסות כלשהי לבטחון נשים וילדים בביתם או לאלימות במשפחה. כתוצאה מכך, נפגעה דרסטית תחושת הביטחון האישי של אוכלוסיית הנשים המאויימות מצד בן זוג. הצעה: (א) המשרד לביטחון לאומי יפרסם מידע לציבור לגבי אמצעים הננקטים לשמירת בטחון נשים בביתן, למרות המדיניות המעודדת התחמשות. (ב) שקיפות: המשרד לביטחון לאומי יפרסם מדי שנה סטטיסטיקות של מספר כלי הנשק החוקיים שנגנבו מאזרחים; מספר כלי הנשק החוקיים ששימשו לעבירות פליליות, מתוכם כמה נגנבו וכמה מתוכם לעבריין עצמו היה רישיון לנשק.
פנינו למשרד לבטחון לאומי ולמשרד הרווחה. מול המשרד לבטחון לאומי קראנו להידוק הקריטריונים לקבלת נשק אישי ולוודא שאדם עם רקע של אלימות במשפחה או איום כלפי אדם אחר- לא יקבל נשק. כמו כן ביקשנו שתפורסם לציבור התייחסות פורמלית לנושא הזה, כחלק ממדיניות של הגברת הבטחון האישי של כלל הציבור.את משרד הרווחה עדכנו לגבי פניות שקיבלנו מנשים מאויימות שחוששות מכך שהתוקף. שלהן קיבל נשק. בעקבות פנייתינו, במשרד הרווחה יצאו בקמפיין הקורא לנשים מאויימות לדווח על חשש בנדון. מתוך הפניות שהגיעו, נמצאו עשרות מקרים מאומתים שבהם אשה מאויימת אשר נמצאת בסכנת חיים עקב אלימות במשפחה - ואכן התוקף שלה אכן הגיש בקשה לקבלת נשק. הרווחה עדכנה את האגף לרישוי כלי ירייה.
לסיכום: על המשרד לבטחון לאומי לשבת מיד עם הועדה הבינמשרדית למניעת אלימות במשפחה, להדק את הקריטריונים ולפרסם לציבור מידע רשמי בנדון.
כתבו: לילי בן עמי ומי טל גרייבר שוורץ, עמותת פורום מיכל סלה,
תאריך כתיבת המסמך - 8.12.23
תאריך עדכון המסמך - 1.6.26
קישור לכתבה ב- YNET
מעניין שהנייר מתייחס לחימוש אזרחים כ"פתרון" לביטחון נשים, אבל לא ברור איך זה עונה על אלימות במרחב הפרטי. כדאי לבדוק איך זה משתלב עם כלים קיימים כמו https://veovideoai.com
מעניין מאוד לראות את ההתייחסות הממוקדת לביטחון נשים בביתן בהקשר של עידוד חימוש אזרחים. בדיוק חיפשתי מידע על איך זה משפיע בפועל על תחושת הביטחון בשטח — תודה על הניתוח המעמיק. לאחרונה נתקלתי בכלי שעוזר לעקוב אחרי https://dreamina-ai.pro
מעניין שהנייר מתייחס גם להיבט הביטחוני של נשים בביתן – זה נושא שלעתים קרובות מוזנח בשיח על חימוש אזרחים. בדיוק קראתי על זה לאחרונה ב https://motion-control-ai.org
מעניין שהנייר מתייחס גם לבטחון נשים בביתן – זה נושא שכמעט לא מקבל מספיק תשומת לב בשיח על חימוש אזרחים. בדיוק קראתי על זה https://3mf-to-stl.org