טכנולוגיות למניעת אלימות על ידי בן זוג ורצח נשים – מיפוי בינלאומי

מחקר זה הינו ביוזמת ובמימון פורום מיכל סלה ובת מלך, ובשיתוף עם הפדרציה היהודית של ניו יורק. המסמך נערך ע"י המכון לבטחון לאומי - INSS.



אחת מתופעות הלוואי של מגפת הקורונה הייתה עלייה תלולה במקרים של אלימות נגד נשים על ידי בני זוגן, כך בעולם כולו, וכן בישראל. על מנת להיאבק בתופעה קשה זו יש לרתום גם את ההתפתחויות הטכנולוגיות של העת האחרונה למאבק. כדי לקדם מטרה זו בוצעו איתור ומיפוי של אמצעים חדשניים הקיימים ברחבי העולם למאבק באלימות נגד נשים על ידי בני זוג בכלל ולמניעת רצח נשים בפרט. מן המכלול עולה כי השימוש בטכנולוגיות ובאפליקציות למניעת אלימות נגד נשים על ידי בני זוגן נמצא בחיתוליו ויש עוד פוטנציאל רב להתפתחות בתחום זה. ניכר אפוא כי קיים צורך חיוני ומיידי במיקוד הפיתוח של טכנולוגיות ואמצעים דיגיטליים המכוונים ומיועדים ספציפית למניעת האלימות נגד נשים על ידי בן זוגן ולמניעת ההתדרדרות לרציחתן. זאת, תוך התייחסות לניסיון של קורבנות האלימות ושל כל העוסקים והעוסקות בתחום זה.


אלימות נגד נשים על ידי בני זוגן, ובכלל זה רצח ופציעה קשה של נשים, היא תופעה נרחבת וכלל עולמית. מגפת הקורונה אף החמירה את התופעה והובילה לכך שהיא הוכרזה על ידי האו"ם כ-"מגפת צל" למגפת הקורונה.[1] גם בישראל חלה עלייה תלולה במקרים המדווחים של אלימות במשפחה בתקופת הקורונה.[2] קיים אפוא צורך אמיתי להגביר את המאבק בתופעה. לשם כך יש לרתום גם את ההתפתחויות הטכנולוגיות של העת האחרונה למאבק זה.


כדי לקדם מטרה זו בוצעו איתור ומיפוי של אמצעים חדשניים הקיימים ברחבי העולם למאבק באלימות נגד נשים על ידי בני זוג בכלל ולמניעת רצח נשים בפרט. המיפוי התמקד באמצעים למניעת האלימות והרצח ולא בשירותי העזרה והסיוע לקורבנות אלימות על ידי בן זוג. כן לא נסקרו אמצעים, אתרים ואפליקציות העוסקים בתחום החינוך למניעת אלימות נגד נשים, כגון אלה העוסקים בשוויון מגדרי. המיפוי התמקד רק באמצעים המתאימים למצבי אלימות נגד נשים מצד בני זוגן ולא בסוגים אחרים של אלימות במשפחה, כגון אלימות נגד ילדים.


מלאכת המיפוי הייתה לא פשוטה בעליל. האתרים או הארגונים העוסקים באלימות נגד נשים בכלל, ובאלימות על ידי בן זוג בפרט, אינם מכילים מידע בהיקף משמעותי לגבי האמצעים הטכנולוגים הקיימים, הן בהיבט של הגנה על הקורבנות, הן לשם מניעת האלימות, והן לשם טיפול בבני הזוג האלימים.


תחילה ייסקרו מספר מחקרים שמנתחים את השימוש האפשרי באמצעים טכנולוגיים למניעת אלימות, בעיקר נגד נשים. לאחר מכן יפורטו הסוגים השונים של האפליקציות והטכנולוגיות הרלבנטיות והשימושים האפשריים בהן, כולל דוגמאות. מרבית האפליקציות מיועדות לחול על אלימות נגד נשים שאינה בהכרח אלימות על ידי בן זוג, וחלקן רלבנטי אף לאלימות שאינה בהכרח מופנית נגד נשים. בהמשך יודגשו מאפיינים של האפליקציות המתאימים להתמודדות עם תופעת האלימות על ידי בן זוג. בסיכום ישולבו המלצות לפיתוח אמצעים ולפעולות, שיסיעו לצמצם את התופעה המטרידה.


פרק א – המחקר האקדמי


בשנים האחרונות התפרסמו מספר מחקרים אקדמיים העוסקים באספקטים מגוונים של השימוש של נפגעות ונפגעי אלימות באמצעים טכנולוגיים, לרבות אפליקציות. אנו נתייחס רק למחקרים המעטים יחסית, אשר מהם ניתן לדלות מידע לגבי היקף וסוגי הטכנולוגיות והאפליקציות הקיימות בשוק, המתאימות לתחום האלימות על ידי בן זוג.


מחקר בינלאומי, שפורסם ב-BMJ Global Health ב-2020,[3] בחן את האפליקציות הקיימות בשוק המתייחסות לאלימות כלפי נשים, והניתנות להורדה באתרים שונים.[4] נבדקו אפליקציות הקיימות בשוק החל מ-2010. מתוך 327 רלבנטיות נבחנו שיטתית, בהפחתת כפילויות, 171 אפליקציות.


האפליקציות שנבחנו מוינו לחמש קטגוריות, לפי מטרתן העיקרית:


חירום


אפליקציות המספקות התרעה על מצב מסוכן בו נמצאת המשתמשת באמצעות שליחת הודעה למשטרה או לא.נשי קשר מיועדים מראש. ההתראה עשויה לכלול פרטי מיקום ו/או הקלטה קולית ו/או וידאו. האפליקציות מיועדות לשימוש מיידי במהלך קרות ארוע האלימות או אחריו. הן מאופיינות במנגנונים קלים ומיידים לשימוש, המוסווים בחלק מן המקרים כדי למנוע את איתורם.


הימנעות (avoidance)


אפליקציות המציעות אמצעים להימנעות ממצבים מסוכנים, למשל, הצעה לשירות מוניות עם נשים נהגות כדי להימנע מהליכה לבד בלילה, או מיפוי של אזורים מסוכנים. אין קשר בין מועד השימוש באפליקציה לאירוע האלימות. האפליקציות מתייחסות גם לאופני אלימות נגד נשים, שאינם בהכרח פגיעה גופנית (למשל הטרדה מילולית ברחוב).


חינוך


אפליקציות המקנות מידע על אודות אלימות נגד נשים, על היותה בלתי לגיטימית, על זמינות שירותי סיוע לנפגעות אלימות על ידי בן זוג, וכן על היתרונות של יחסים שוויוניים בין נשים וגברים כחלק מאסטרטגיות למניעת אלימות נגד נשים. מספר אפליקציות בקטגוריה זו מיועדות לא.נשי מקצוע בתחום הבריאות ולעובדים סוציאליים, ומציעות הכשרה, משאבים ומידע כדי לסייע בקשר עם נשים שהיו קורבנות של אלימות או נמצאות בסיכון, ובטיפול בהן.[5]


דיווח ועדויות


אפליקציות לדיווח ועדויות, המאפשרות למשתמשת לדווח על אודות אירועים של אלימות מינית ו/או הטרדה באמצעות הטלפון הנייד. המידע המדווח לגבי אופיים ומיקומם של אירועי האלימות יכול להיות מתורגם למפות רחוב של אירועי אלימות. קטגוריית יישומים זו מתמקדת במיוחד בהדמיה של אירועי אלימות נגד נשים במרחבים ציבוריים.[6]


תמיכה


אפליקציות המסייעות בהקלת ההשלכות החברתיות, הפסיכולוגיות והפיזיות על קורבנות אלימות על ידי מתן מידע וחיבור לשירותי סיוע מקצועיים (משפטיים, פסיכולוגיים ורפואיים). חלק מן האפליקציות בקטגוריה זו מיועדות באופן מיוחד לנפגעות מאלימות על ידי בן זוג.


בנוסף נבחנו גם האזורים בעולם שבהם פותחו האפליקציות, הסקטור בו פותחו האפליקציות (הסקטור הפרטי, כולל מגזר שלישי, או הסקטור הממשלתי), המדינות שבהן נעשה בהן השימוש, האם הן מיועדות רק לקורבנות או גם לגורמים אחרים, כגון בני הזוג האלימים או גורמים מטפלים, שנת ההוצאה לשוק, מספר ההורדות, והעלויות, אם קיימות.


על פי ממצאי המחקר, 46.7 אחוזים מן האפליקציות סווגו כשייכות לתחום החירום (מתן התראה למשטרה או לא.נשי קשר נבחרים), 21 אחוזים מהאפליקציות שויכו לתחום החינוך, 14 אחוזים לדיווח ובניית ראיות, 12 אחוזים לתמיכה, 5.8 אחוזים להימנעות.[7]




כן עולה מן המחקר כי 82.4 אחוזים מהאפליקציות מכוונות לקורבנות אלימות נגד נשים (שורדות ופוטנציאליות) והשאר גם לגורמים אחרים. 26.3 אחוזים נוצרו בדרום מזרח אסיה, 25 אחוזים באירופה, 19.3 אחוזים בצפון אמריקה. 77 אחוזים פותחו על ידי הסקטור הפרטי (הלא ממשלתי, כולל מגזר שלישי).


מסקנות המחקר העלו כי שיעור גדול מן האפליקציות מיועד לפתרון לשעת חירום. אולם, לדעת עורכות המחקר דומיננטיות זו של אפליקציות חירום היא בעייתית משום שהיא מצביעה על פתרונות שאינם שיטתיים והם מיועדים לאירועי אלימות בודדים. מיקוד זה בלט במיוחד באזורים עם שיעורים גבוהים במיוחד של אלימות נגד נשים, כגון דרום מזרח אסיה, וכן בין האפליקציות שפותחו על ידי המגזר הפרטי. זאת, למרות שאלימות נגד נשים ידועה כבעיה גלובלית מורכבת, נרחבת ומושרשת, אשר רק לעתים רחוקות מתרחשת באופן חד פעמי ואקראי.


אפליקציות רבות מתעלמות ממורכבות הקשרים והיחסים הבינאישיים, הקהילה והחברה. התוצאה היא תת-הייצוג הגלובלי של אפליקציות בתחום החינוך, הדיווח ובנית הראיות. עם זאת, נצפה שינוי כללי במיקוד האפליקציות בשנים האחרונות, לקראת פיתוח אסטרטגיות של מניעה ואסטרטגיות mHealth כוללניות נגד אלימות נגד נשים בהיבטים החסרים.


מעט מדי תשומת לב מוקדשת עדיין לאפליקציות המטפלות במניעה ראשונית של אלימות נגד נשים, כגון אלה המדגישות במפורש את הרלוונטיות של שוויון מגדרי כאחד הגורמים העומדים ביסוד תופעת האלימות נגד נשים. נצפה היעדר כמעט מוחלט של אפליקציות המיועדות לקדם שינוי ביחס ובגישה של גברים, כאסטרטגיה למניעת אלימות נגד נשים במסגרת יחסי זוגיות.


בהיבט הסוציו אקונומי, נמצא כי למרות שמרבית האפליקציות ניתנות להורדה ללא תשלום, הרי שאלה הכוללות משלוח הודעות טקסט או שיחות טלפון כרוכות בעלות למשתמשת, היוצרת בפועל אי-שוויון בגישה אליהן. קושי נוסף בא לידי ביטוי בכך שבחלק מן המדינות המתפתחות, הגישה לטלפון חכם כדי להזעיק עזרה אינה תמיד אפשרית, כאשר מכשיר אחד משמש את כל המשפחה.


מחקר מהסוג של scoping review, שהתפרסם בינואר 2021, סקר את המחקרים אשר התפרסמו עד 2020 על אודות השימוש באפליקציות למניעת פשע, בניסיון לייצר טיפולוגיה של אפליקציות.[8] במחקר נסקרו 61 מאמרים אשר חקרו את השימוש בשישה סוגים של אפליקציות למניעת פשע: מעקב עצמי, סיוע לקבלת החלטות, מעקב אחרי ילדים, חינוך, מיפוי פשע או התרעות, ודיווחים על פשע.


רק שבעה מתוך המחקרים בחנו את השימוש באפליקציות בתחום האלימות על ידי בן זוג. כולם עסקו באפליקציות שסיפקו מידע או סיוע בהחלטות, קרי מתן כלים שיסייעו לקבל החלטות בהתבסס על מידע אמין, בעיקר בנוגע לתחום הטיפול הבריאותי. מרבית המחקרים התבססו על תשאול של משתמשות פוטנציאליות. מרבית המשתתפות הדגישו את החשיבות של הסוואת האפליקציה במכשיר המשתמשת. עורכות המחקר ציינו כי לאור העלייה בדיווחים על אודות בני זוג הבולשים אחרי השימוש של בנות זוגם בטלפון, יש לבחון מה התועלת הגלומה בפיתוח אפליקציות המבוססות על שימוש בטלפון למניעת אלימות על ידי בן זוג.


מחקר אוסטרלי מ-2017 בדק עמדות של נשים אוסטרליות צעירות לגבי השימוש באינטרנט ובטלפונים חכמים כאמצעי התמודדות עם אלימות על ידי בן זוג.[9] נמצא כי נשים צעירות מעדיפות קבלת מידע ויצירת קשר באופן אנונימי באמצעים טכנולוגיים על פני שיחות ופגישות פנים אל פנים. מסקנה זו נמצאה גם במחקרים נוספים. עורכות המחקר ציינו כי בנוסף ליצירת הקשר ומתן המידע, יש לכלול באפליקציות הכוונה למקורות עזרה חיצוניים רלבנטיים. הודגשה החשיבות של הנחיה ועצות מעשיות, וכן של האיזון בין תמיכה אמפתית אל מול הערכה ישירה של הסיכון והסכנה. הודגשה גם חשיבות השמירה על המשתמשות מפני איתור השימוש על ידי בן הזוג הפוגע.


מחקר Tech vs Abuse משנת 2019, שנערך במסגרת של פרויקט של כמה ארגוני מגזר שלישי בבריטניה, בחן את העמדות של ארגונים וא.נשי מקצוע, המסייעים לנפגעות אלימות על ידי בן זוג ונפגעות תקיפה מינית, ביחס לאפקטיביות של הטכנולוגיות הקיימות לתמיכה בקורבנות ובשורדות.[10] נבחנו 90 אתרים, טכנולוגיות ואפליקציות, ביניהם גם כאלה שלא נועדו ספציפית לנפגעות אלימות, כאלה המאפשרים לבדוק ציתות לטלפון או שירותי תמיכה כלליים בשעת צרה.


מסקירת תוצאות סקר השוק שבוצע על ידי עורכי המחקר עולה כי נמצאו 32 אפליקציות רלבנטיות לנפגעות אלימות על ידי בן זוג.[11] מתוכן, 20 אפליקציות מיועדות להגברת הביטחון האישי של נשים, לאו דווקא בשל אלימות של בן זוג, האחרות מיועדות להזעקת עזרה בחיבור לרשויות, לחברים ו/או א.נשי קשר, להזעקת עזרה על ידי צליל אזעקה ולאיתור מי שעלולה להיות במצב מסוכן. מספר אפליקציות מיועדות להצפנת מסרים ולמניעת מעקב באמצעות הטלפון (spyware) ולשליחת מסרונים ושיחות באמצעים מוצפנים הרלבנטיים במיוחד לנשים הנמצאות במערכת יחסים פוגענית.


נמצא, כי למרות ההתפתחות של שוק הטכנולוגיות והאפליקציות, לא חל שינוי לעומת תוצאות המחקר הקודם שנעשה ב-2016. קיים עדיין צורך בשימוש טוב יותר בטכנולוגיה כדי לספק שירותים, תוך התחשבות בסיכונים, כדי לסייע לנפגעות לזהות את ההתעללות בשלב מוקדם, ועל מנת לחבר אותן לתמיכה ולסייע להן לבנות מחדש את חייהן. בין הממצאים הנוספים של המחקר:


  • למרות הגידול במספר הפתרונות הדיגיטליים בתחום האלימות על ידי בן זוג, מתן שירותי התמיכה בדרכים דיגיטליות עדיין חלקי ומקרי.

  • ההתפתחות הטכנולוגית בעולם הביאה לסוגים שונים של אלימות נגד נשים ברשת. עם זאת, למרות פיתוחם של עזרים טכנולוגיים למניעתה, המודעות של הגורמים המטפלים לכך נמוכה.

  • על מפתחי אפליקציות לקחת בחשבון את הצרכים השונים והמגוונים של המשתמשות ואת האופנים הרבים של האלימות כלפיהן.

  • הניסיון של נפגעות האלימות מראה כי קיים קושי מובנה לאתר מקורות ברשת המציעים מידע כללי על התעללות, מידע משפטי ושירותי סיוע בעת חירום. בין השאר, משום שהמונחים שבהם עושים שימוש שירותי הסיוע הפורמליים, הם שונים לעיתים מאלה שבהם עושים שימוש מי שמחפשים תשובות און ליין.

  • קיים מחסור בשירותים למתן סיוע המתאים לסוג האלימות הספציפי בעת קרות האירוע וכן קיים קושי של הנפגעות באיתורם. נשים רבות עומדות בפני מחסומים נוספים בדרך לאיתור תמיכה והן חסרות ביטחון בנקיטת הצעדים לקבלתה.

  • חלק מא.נשי המקצוע מביעים הסתייגות מהמלצות על אפליקציות רלבנטיות, שכן מרגע שיש פרסום על קיומה של אפליקציה המיועדת למקרי אלימות בין בני זוג, אזי יש סבירות גבוהה שהתוקף יבדוק האם היא מותקנת על הטלפון של בת הזוג.

  • יש מחסור באתרים שיכולים לספק מידע והכוונה לבני הזוג האלימים, כאשר הם מעוניינים לקבל סיוע כדי להפסיק לפגוע בבנות זוגם.


במסגרת הפעילות של הארגון האמריקאי The National Networks to End Domestic Violence קיים פרויקט/בלוג בשם Technology Safety, העוסק בטכנולוגיות ובטיחות בהקשר של אלימות על ידי בן זוג, תקיפה מינית ואלימות נגד נשים.[12] הארגון עורך כל שנה כנס בשם Technology Summit, המכנס מומחים בתחום.[13] האתר מציין את הדרישות שבהן אפליקציות ואמצעים טכנולוגיים חייבים לעמוד כדי לספק סיוע מתאים לקורבנות אלימות על ידי בני זוג:[14]


  • בטיחות (Safety): דיוק בסיוע שמספקת האפליקציה; התייחסות לסיכונים לביטחון המשתמשות באפליקציה בעיקר מצד בן הזוג האלים; דרכים מותאמות ומגוונות לקביעת אנשי הקשר של המשתמשת; הפניות מדויקות ועדכניות לשירותי הסיוע.

  • פרטיות: החובה לספק למשתמשות פרטיות מפני עיניים חיצוניות על ידי מדיניות פרטיות חזקה, תנאים ואמצעי הגנה כדי שקורבנות/שורדות יוכלו לקבל שוב שליטה על חייהן הדיגיטליים.

  • נגישות: החשיבות של יצירת מוצרים, פלטפורמות וטכנולוגיות נגישות לשפות שונות, למוגבלויות ולצרכים תרבותיים ספציפיים לפרטיות ובטיחות.[15]


האתר מדגיש את החשיבות של הצפנה מלאה של השימוש בטכנולוגיה (End to End Encryption) כדי לשמור על הפרטיות והביטחון של המשתמשים/ות. הוא כולל גם רשימת שיקולים עבור המשתמשות לבחירת האפליקציה המתאימה ביותר עבורן. למשל: האם לגבר הפוגע יש גישה לטלפון שלהן, האם הן נדרשות למסור מידע אישי או מיקום כדי להשתמש באפליקציה, האם האפליקציה נוצרה על ידי מקור אמין, וכמובן האם התכנים מתאימים ונחוצים.[16] האתר גם מציין את השיקולים של בחירת אפליקציות לסיוע לא.נשי מקצוע, ולבחירת אפליקציות המיועדות להעלאת מודעות הציבור.


לריכוז הממצאים בנוגע למחקרים הבוחנים שימוש בטכנולוגיות למניעת אלימות נגד נשים – ראו טבלה 1 בנספח.


פרק ב' - אפליקציות וטכנולוגיות


ניתן לחלק את האפליקציות והטכנולוגיות בתחום מניעת האלימות על ידי בן זוג ורצח נשים על ידי בן זוגן לשני סוגים מרכזיים:

  • אפליקציות וטכנולוגיות שהנמענת שלהן היא האשה, קורבן האלימות, ומטרתן להגן עליה מפני האלימות.

  • אפליקציות וטכנולוגיות שהנמען שלהן הוא הגבר האלים ומטרתן למנוע ממנו לחזור על מעשיו.


אפליקציות המיועדות לקורבן האלימות


אפליקציות, טכנולוגיות ואתרים המיועדים להגנה על קורבן האלימות, משמשים למטרות שונות, אותן ניתן לסווג לפי החלוקה הבאה:

  • סיוע בזמן אמת, באמצעות מעקב, לחצני מצוקה, עדכון על אי הגעה בזמן וכד'

  • מתן מידע רלבנטי והפנייה לשירותי סיוע

  • תיעוד ושמירת ראיות

  • שמירה על פרטיות


סיוע בזמן אמת


אפליקציות רבות מיועדות לאפשר לדווח בזמן אמת על מצבי מצוקה, או לזהות פוטנציאל של מצב מצוקה, כדי לתת מענה בזמן אמת. מרבית האפליקציות ניתנות להורדה באתרים המיועדים לכך או לקניה ברשת ומטרתן לסייע במניעת אלימות מכל הסוגים נגד נשים, ילדים וגם גברים, ולהגברת הביטחון האישי.


אפליקציות וטכנולוגיות אלו, ברובן המכריע, אינן מכוונות לשימוש במקרים של אלימות על ידי בני זוג ויש בהן התאמה חלקית בלבד למצבים אלה.


אפליקציות אלו כוללות סוגים שונים של מרכיבים, ובחלקן יש יותר ממרכיב אחד. המרכיבים האופייניים המופיעים באפליקציות אלו כוללים, בין היתר:


  • כפתורי חירום המופעלים על ידי מגע או קול – למשל במקרה של טלטול, לחיצה חוזרת על כפתור ההפעלה, וכד';

  • בעת זיהוי האירוע: משלוח הודעה לא.נשי קשר ו/או גורמי עזרה; משלוח מיקום של הטלפון, כאשר ה-GPS מופעל; הקלטה של המתרחש המועברת לא.נשי הקשר; אפשרות שהודעה תגיע גם למספרי החירום של המשטרה;

  • הוצאת שיחה אל הטלפון של המשתמשת כדי לחמוק ממצב מסוכן;

  • אפשרות להודיע לפני יציאה ליעד – ואם לא מעדכנים על הגעה ליעד – העברת הודעה אל א.נשי הקשר;

  • אפשרות לשימור מסך ניטרלי כדי שהתוקף לא יזהה שהאפליקציה הופעלה;

  • אפשרות להסוות את לחצן המצוקה בתכשיטים ואביזרי אופנה.


אפליקציות אלה ניתנות להורדה ללא תשלום באתרים המיועדים לכך. אלה המופעלות באמצעות תכשיט או מכשיר מיוחד מחייבות רכישה בתשלום.


להלן דוגמאות לאפליקציות מסוג זה, אשר כולן מיועדות להגנה בפני כל סוגי האלימות נגד נשים (מדובר במדגם קטן מתוך המבחר הקיים של אפליקציות מסוג זה ברחבי העולם):


  • וBsafe – אפליקציה שמפעילה לחצן מצוקה, הודעה לא.נשי קשר, הקלטה ושידור, התרעה על אי הגעה, שיחה יזומה ועוד. פותחה בנורבגיה ב-2011. נמצאת בשימוש בכל העולם. מעל 500,000 הורדות;[17]

  • וHollie Guard – אפליקציה שמפעילה כלים דומים לאלו של BSafe. פותחה בבריטניה ב-2017. נמצאת בשימוש נרחב בבריטניה;

  • וCircleof6 – הזעקת עזרה ממעגלי סיוע של שישה א.נשי קשר נבחרים. פותחה בארצות הברית ב-2011. נמצאת בשימוש בכל העולם. 350,000 הורדות;[18]

  • וVithu - שליחת קריאה לעזרה לא.נשי קשר שנבחרו. פותחה בהודו ב-2013. נמצאת בשימוש בהודו. 1.5 מיליון הורדות;[19]

  • וInvisawear – לחצני מצוקה שמוסתרים במבחרי תכשיטים ואביזרי אופנה. פיתוח בארה"ב בשיתוף עם חברת אבטחה ידועה – ADT. עלות - כ-149 $;

  • וRevolar - מכשיר המפעיל קול אזעקה גבוה. קטן מימדים, ניתן ללבישה על הבגד. עלות כ-150 $;

  • וMySafetipin – מידע על אודות סכנה באזורים מסוימים ב-50 ערים בעולם. פותחה בהודו. בשימוש בכל העולם. מעל 100,000 הורדות.[20]


קיימות מספר טכנולוגיות המיועדות ספציפית לסיוע בזמן חירום לנפגעות אלימות על ידי בן זוג:


  • וTecSOS - (פיתוח של Vodaphone). לחצן מצוקה הפועל כמכשיר השולח הודעה, עם מספר המזהה את השולחת, אשר מגיעה לכוחות המשטרה. מייצר חיבור למאגר מידע בו נמצאים פרטי מי שקיבלו את המכשיר. נמצא בשימוש של כוחות המשטרה בבריטניה. ניתן לקבל את המכשיר רק באמצעות המשטרה. הרעיון פותח בספרד והגיע לבריטניה ב-2011. פועל גם בפורטוגל, אירלנד וגרמניה. מתאים רק למקרים ידועים של נפגעות אלימות שפרטיהן נמצאים במאגר המשטרה;

  • וAspire – אתר חדשות ובתוכו אפשרות מוסווית לקבלת מידע על אלימות על ידי בן זוג, ולמשלוח הודעת מצוקה דיסקרטית או שיחת טלפון לא.נשי קשר;

  • וSilent Solution – שירות של המשטרה באנגליה. מיועד למקרים שבהם הקורבן יכולה לצלצל אך לא להשמיע קול. מאפשר למקבל השיחה להבין באמצעים שונים האם האשה במצוקה ובעיקר מהו מיקומה לצורך מתן עזרה.


מתן מידע רלבנטי והפנייה לשירותי סיוע


בעוד שקשה למצוא אפליקציות המיועדות לסיוע במצבי חירום, המותאמות באופן ייחודי למצבי אלימות מצד בן זוג, ניתן בהחלט למצוא אפליקציות ואתרים המספקים מידע רלבנטי לנשים החוות אלימות מצד בני זוגן, שהם ייעודיים לצורך זה. ברוב האפליקציות והאתרים מסוג זה קיימת גם הפנייה לארגוני סיוע רלבנטיים. בגדר אלה נכללות אפליקציות המיועדות לזהות מסוכנות פוטנציאלית של בן הזוג. נשים החוות אלימות או סוגים שונים של התעללות ביחסים עם בן זוגן לעיתים אינן מודעות לכך שמדובר בתופעה נפוצה, בעלת שם וזיהוי, העלולה להחמיר ולהעמיד אותן בסכנת חיים. האפליקציות והאתרים מסייעים לנפגעות להבין את מצבן, להבין כי כל סוגי ההתעללות הם בעלי פוטנציאל לסיכון, להפריך דעות קדומות לגבי אלימות על ידי בן זוג. רובן כוללות גם המלצה על פניה לשירותי הסיוע המתאימים למצבן.


בחלק מן האפליקציות מתבקשות הפונות למלא שאלון ראשוני שמספק זיהוי של סוג האלימות והפניה למקורות מידע, לסרטונים עם הסברים ולחומר רלבנטי.


אתרים ייחודיים מספקים מידע חיוני הנוגע לאופן ביצוע הפרידה מבן הזוג כדי למנוע כניסה של האשה למצבים מסוכנים. האתרים והאפליקציות מספקים מידע פרקטי נוסף לאישה המתכננת פרידה, כולל מידע משפטי על אלימות על ידי בן זוג, סידורים לילדים, עניינים פיננסיים ורכושיים, ודרכים להגיע להסכם משפטי ומגורים בטוחים.


דוגמאות לאפליקציות ואתרים מסוג זה:


  • ו1in3befree - לזיהוי סימנים וסוגים של אלימות על ידי בן זוג, והפניה למשאבי סיוע. (פותחה ומופעלת בניו זילנד);

  • וmyPlan Safety App - פותחה בארצות הברית ב-2016 עבור סטודנטיות בקולג', החוות אלימות במערכת יחסים וכוללת סיוע בקבלת החלטות על עתיד היחסים. מיועדת לנפגעות האלימות ולחברים ומכרים המבקשים לסייע להן. נמצאת בשימוש בארצות הברית ובקנדה, כ-1,000 הורדות;[21]

  • ו