במכתב שנשלח מפורום מיכל סלה ליו"ר ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, נדרש ח"כ צביקה פוגל להסדיר את הנושא מבחינה משפטית ותהליכית, כדי למנוע קבלת רישיון מאנשים שנשקפת מהם סכנה לפגיעה. "הסנכרון בין הגופים לא קיים, מדוע מתעקשים שלא לשתף מידע בין הרשויות?"לכבוד: יו"ר הועדה לביטחון לאומי
ח"כ צביקה פוגל
נכבדי,
הנדון: מעורבות משרד הרווחה והביטוח הלאומי בהליך רישוי כלי ירייה פרטי והסיכון להחרפת אלימות במשפחה
מפרוץ המלחמה, הוגשו לאגף לרישוי כלי ירייה למעלה מ-270,000 בקשות לקבלת רישיון לנשק פרטי.
במסגרת תהליך אישור הבקשות לרישיון לנשק, הוגדרו משרד הבריאות והמשטרה כגופים מאשרים וכלל הבקשות מועברות ונבחנות על ידם. אולם לא ניתן כל מקום בתהליך ל-2 גופים קריטיים לתהליך:
- משרד הרווחה, הגורם הממשלתי המטפל בתחום האלימות במשפחה ולעיתים קרובות הגורם הממשלתי היחיד היודע על אלימות במשפחה ו/או על סיכון לאדם ו/או לציבור שאינו מגיע לכדי תלונה במשטרה;
- הביטוח הלאומי, אשר מחזיק בידו מידע עבור אנשים עם נכויות נפשיות ונפגעי טראומה, אשר לעיתים אינם מוכרים או מדווחים למשרד הבריאות.
הצורך לטייב את ממשקי העבודה בנושא רישוי כלי ירייה והפיקוח על החזקתם ולשלב בהם את משרד הרווחה עלה כבר בשני דו"חות (דו״ח מבקר המדינה - רישוי כלי ירייה והפיקוח על החזקתם ממאי 2014 ודו״ח וועדת רונן לבדיקת הליך קבלת רישיון לכלי ירייה מפברואר 2019). שני הדו"חות הצביעו על פערים חמורים הקשורים למעורבות של משרד הרווחה בכל הקשור לרישוי נשק.
בדיון שהתקיים בוועדה לביטחון לאומי ב-10/12/23, דיווח סאיד טאלי, מנהל תחום אלימות במשפחה במשרד הרווחה והביטחון החברתי כי בתקופה של כחודשיים וחצי מתחילת המלחמה הגיעו אליו 25 דיווחים מעו"סים על גורמים שהגישו בקשה לרישיון לנשק ונמצאו מסוכנים בבדיקת מסוכנות עדכנית של הרווחה, ואין עליהם תלונה במשטרה. לדבריו, מספר הפניות בעליה. מנהל תחום האלמ"ב ברווחה הסביר עוד כי "הנושא של מתן נשק לאנשים מסוכנים הוא לא רק עלול להביא לרצח, אלא גם לדינמיקה של אלימות וכוחניות או שליטה בתוך הבית ... מסוכנים עם רקע של אלימות יכול לפגוע בתחושת מוגנות ולהכתיב יחסים מאוד כוחניים בתוך הבית וגם את זה יש לצמצם" והמליץ "צריך להסדיר את המעורבות והדיווח שלנו (=משרד הרווחה) לאגף כלי ירייה כשיש בקשה ואין עדיין רישיון ... כשאנו רואים את האינדיקציות לסיכון בקרב מטופלים שלנו... וכן הקמת ממשק מקוון ...".
פניות רבות בנושא גם מגיעות לידי פורום מיכל סלה והפונות אלינו מופנות להגיש תלונה במשטרה, אולם מניסיוננו הרב, המידע באשר לקיומה של אלימות במשפחה לרוב אינו מגיע לכדי תלונה במשטרה ורק גורמי הרווחה או לחלופין ארגונים חברתיים נחשפים לנושא ומטפלים בעניין.
יש לפעול להסדרה משפטית ותהליכית של מעורבות משרד הרווחה בהליך מתן רישיון[1] לנשיאת כלי ירייה פרטי.
למרות שבדיון שהתקיים בוועדה בראשותך היתה תמימות דעים על כך שיש להסדיר את התהליך בין הרווחה לבין הבל"מ, תהליך ההסדרה מתקדם מאוד לאט ובינתיים מאושרות מאות בקשות לנשיאת נשק פרטי ללא מעורבות של משרד הרווחה בתהליך.
גורם נוסף שיש לוודא שמשולב בתהליך הוא הביטוח הלאומי, אשר בידיו מאגר מידע על אנשים עם נכויות נפשיות ונפגעי טראומה. המידע המצוי בידי משרד הבריאות (אשר, כאמור, מוגדר כגורם מאשר בתהליך) הוא מידע חלקי, ואינו כולל מידע אודות נכויות נפשיות ונפגעי טראומה המטופלים באופן פרטי שלא ע"י קופות החולים, לעיתים מתוך כוונה ברורה של המטופלים שלא ידעו עליהם במשרד הבריאות.
אנו פונות אלייך בבקשה לקדם דיון המשך ולפעול ליצירת ממשק מיידי בין המשרד לבל"מ לבין משרד הרווחה ולבין הביטוח הלאומי. כל יום שעובר מבלי שמוסדר תהליך מעורבות הרווחה והביטוח הלאומי בתהליך בקשת רישיון נשק פרטי, עשויה להוביל למתן רישיונות נשק לאנשים שנשקפת מהם סכנה לפגיעה בחיי אדם.